יום חמישי בערב 17 באוגוסט 2018, שעת לילה, שוכב על הגב במיטתי חצי ישן וחצי חושב איך תיראה התמונה הצבעונית שארכוש מ-IKEA מחר. באותו בוקר של שישי, בזמן שיטוט וקניות בגבעתיים חלפתי על פני חנות יצירה. בהחלטה של רגע החלטתי לקנות צבעים, בריסטול ומכחולים ובערב אצייר בעצמי ציור צבעוני ומופשט. הציור הראשון עבר חבלי לידה קשים - ובד בבד התווה לי סגנון שמלווה אותי(נכון לרגע כתיבת שורות אלו). חסר כלים וניסיון בציור, מרחתי שוב ושוב צבעים על הבריסטול המסכן, דבר לא יצא. בשלב מסוים פשוט עצרתי להתבונן בקשקוש - בום! ראיתי פרצוף, מעומעם אך הוא היה שם. מעט תיקונים קטנים וסיימתי את הציור הראשון. לתופעה הזו אגב יש שם - ”פראידוליה - תופעה פסיכולוגית בה האדם תופס גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות“. באותו הערב כבר קיבלתי עשרות תגובות חיוביות על הציור, שדרבנו אותי לצייר את הציורים הבאים שלי באותה הדרך - מריחות צבע בצורה אקראית, וניסיון לזהות את הדמויות שלרוב מאופיינות בציורי. אין ציור מתוכנן מראש - וזה כייף גדול להתחיל כשאין מושג כיצד הוא יראה בסוף.